אתה יכול להסתכל על חוקים ותקנות בתחומי שיפוט אחרים.
ב-30 בדצמבר 2013, הן הבנק המרכזי והן ה-FSC הביעו לראשונה את עמדת הממשלה בנוגע לביטקוין באמצעות פרסום הודעה לעיתונות משותפת (מהדורת 2013). לפי ההודעה משנת 2013, שתי הרשויות החליטו שאין להתייחס לביטקוין כאל מטבע, אלא כמוצר וירטואלי דיגיטלי ספקולטיבי ביותר. בהודעה נוספת לעיתונות של FSC בשנת 2014, FSC הורה לבנקים המקומיים לא לקבל ביטקוין או לספק שירותים אחרים הקשורים לביטקוין (כגון החלפת ביטקוין למטבע פיאט). עמדות ממשלתיות אלו אושרו על ידי FSC בהודעה לעיתונות של FSC מיום 19 בדצמבר 2017 (מהדורת 2017).1
בכפוף לאמור לעיל, לאור עמדת הרשויות, ביטקוין אינו נחשב הילך חוקי, מטבע או אמצעי חליפין מקובל בדרך כלל במסגרת המשטר הרגולטורי הנוכחי בטייוואן; במקום זאת, הוא נחשב למוצר וירטואלי דיגיטלי. עמדת הממשלה כפי שתוארה בהודעות לעיתונות האמורות חלה רק על ביטקוין ולא על כל סוג אחר של מטבע וירטואלי או מטבע קריפטוגרפי (למעט ICOs, כפי שיוסבר ביתר פירוט להלן). עם זאת, אנו נוטים לחשוב שכל מטבעות וירטואליים אחרים או מטבעות קריפטוגרפיים בעלי אותו אופי ומאפיינים כמו ביטקוין צריכים להיחשב גם הם כמוצרים וירטואליים דיגיטליים.1
ב-3 ביולי 2019, ה-FSC, על ידי מתן פסיקה, הגדיר רשמית מטבעות קריפטוגרפיים כניירות ערך (כלומר, אסימוני אבטחה) בהתאם ל-SEA (החלטת 2019). על פי הצו משנת 2019, ניירות ערך הם אלה ש:
