אתה יכול להסתכל על חוקים ותקנות בתחומי שיפוט אחרים.
הרשות הפדרלית הפיננסית הגרמנית (BaFin) פרסמה כמה הצהרות, הבהרות וחוות דעת בנושאים כמו ביג דאטה, בינה מלאכותית וטכנולוגיות פנקס חשבונות מבוזרות (DLT), כמו גם דיגיטליזציה ואבטחת מידע. גם תקנות חקיקה עדכניות בנוגע לשווי מטבעות קריפטוגרפיים ועסקי המשמורת, כמו גם ניירות ערך דה-חומריים מבוססי בלוקצ'יין, מצביעות על כך שהמחוקק הבין את הצורך במתן וודאות משפטית למודלים ושירותים עסקיים חדשניים.1
תת-טרנד בעולם הפינטק שהמריא לאחרונה הוא "טכנולוגיה רווחה", המתמקדת בניהול עושר והון, וניהול פיננסי אישי כללי באמצעות כלי פינטק. בנוסף, מגזר FinTech Risk & Compliance מציע פתרונות התומכים בציות לרגולציה, ציות לאיסור הלבנת הון ופונקציית הציות הכוללת, המכונה לעתים גם "ציות דיגיטלי". זהו גם קטע שבו צפויה פריסה גוברת של בינה מלאכותית. אולם בהקשר זה, עדיין מוקדם מדי לדון במודלים עסקיים מבוססים לחלוטין בשוק הגרמני. באופן כללי, פעולתם של מודלים עסקיים התומכים בבינה מלאכותית נשלטת על ידי הדרישות הרגולטוריות החלות על מודלים עסקיים, בהתאם לגישת "אותו עסק, אותו סיכון, אותו רגולציה" הניטרלי-טכנולוגי. המשמעות היא שלכל מודל עסקי של פינטק רלוונטי, ניתוח יסודי אמור לקבוע אם הוא נכנס לתחום של שירות אחד או יותר מוסדרים ואילו דרישות רגולטוריות חלות. ככזה, מוסדות מורשים המשתמשים בתוכנות ובאלגוריתמים התומכים בינה מלאכותית חייבים להבטיח ארגון עסקי תקין, בפרט ניהול סיכונים הולם ואפקטיבי, ועמידה בשימוש בתוכניות ובאלגוריתמים אלו בדרישות רגולטוריות כלליות. זה כולל תהליכים להגדרה והבטחת קיימות השירות, נהלים ומערכות בקרה פנימית, תוכניות מגירה מתאימות במיוחד עבור מערכות IT, ותיעוד מלא של הפעילות העסקית כדי לאפשר ל-BaFin לפקח בצורה חלקה, כמו גם לעמוד בדרישות מיקור חוץ. ההסדר העסקי המדויק צריך להתאים לאופי, להיקף, למורכבות ולסיכון של הפעילות העסקית של המוסד. לעניין זה יש לעמוד בדרישות המינימום לניהול סיכונים המפורטות בחוזר BaFin מס' 09/2017 ובדרישות הפיקוח על טכנולוגיית המידע המפורטות בחוזר BaFin מס' 10/2017. ניתן לצפות להתפתחויות נוספות בתחום הבינה המלאכותית עם הצעת הנציבות האירופית לתקנה הקובעת כללים מותאמים לבינה מלאכותית שפורסמה באפריל 2021.2
לגבי השימוש באלגוריתמים, BaFin אישרה את גישתה בכך שאינה נותנת הרשאה כללית אפריורית לשימוש באלגוריתמים בתהליכי קבלת החלטות וכי הפרקטיקה הניהולית שלה היא ניטרלית טכנולוגית. ההצדקה המשפטית לגישה כזו היא בדרך כלל כפולה: אופיו של פיקוח פיננסי מבוסס סיכונים ואד-הוק, מחד, והעדר מסגרת משפטית לאישור כללי אפריורי של אלגוריתמים, מאידך. לגבי הראשונים, דרישות הפיקוח אינן נוגעות בעיקר לאלגוריתם עצמו; במקום זאת, מוקד הפיקוח הוא כל תהליך קבלת ההחלטות, שבו נבנה האלגוריתם המתאים; לפיכך, עמידה בדרישות הכלליות לארגון עסקי נכון וניהול סיכונים משחקת תפקיד מפתח. לגבי היעדר מסגרת רגולטורית לאישור אלגוריתמים, יש לציין שני חריגים שבהם ניתן לגזור את הסדרת השימוש באלגוריתמים מהחוק עצמו (למשל, הגדרת דרישות הון וכושר פירעון). אולם, גם במקרים אלו, רשויות הפיקוח אינן נותנות אישור מראש. במקום זאת, הם עורכים הערכת סיכון מבוססת קבלת החלטות ונהלים אחרים, תוך התחשבות בנתונים הזמינים ובאיכותם.3
השתתפות כעורך דין בקרנות סיכון השקעה, ביצוע עסקאות מיזוגים ורכישות בתחום ה-IT, תמיכה ב-iGaming ונכסים עסקיים
שירותים משפטיים מקיפים לעסקים בנושאי חברות, דיני מס, חקיקת מטבעות קריפטוגרפיים, פעילויות השקעות
אנו עובדים עבור ארגונים קטנים ובינוניים בינלאומיים, סטארט-אפים וחברות תקשורת
